הכרעת דין בתיק הע"ז 1417-08

בפתח הדברים כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982, הנני מקדימה ומודיעה כי החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

להלן בהתאם להוראות החוק, נימוקי החלטתי -

האישומים

1.         ביום 4.05.08 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום. ביום 27.10.08 הוגש כתב אישום מתוקן (להלן - " כתב האישום"). על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 10.11.03 במהלך ביקורת של מפקחי משרד התמ"ת בבית הנאשם במושב זרחיה, נמצאו שני עובדי שטחים אשר עסקו בעבודות טיח וזאת מבלי שהיה בידיהם אשרה בתוקף לעבוד בישראל.

2.         בגין עובדות אלה מייחס כתב האישום לנאשם עבירות של העסקת עובד זר ללא היתר וזאת בניגוד לסעיף 2(א)(1)-(2) לחוק עובדים זרים התשנ"א - 1991.

3.         על הנאשם הוטל קנס מנהלי בגין העבירות אך משביקש להישפט, הוגש כתב האישום.

טענות הצדדים

4.         הנאשם הודה בעובדה כי במועד הביקורת בוצעו בביתו עבודות טיח על ידי שני עובדים זרים ממוצא פלסטינאי אשר לא היה בידיהם אישורי שהייה בישראל. ואולם, הנאשם כפר בטענה כי העסיק את העובדים הזרים וטען כי אלה הועסקו על ידי קבלן בשם מוסא חליל אשר שכר לביצוע עבודות הטיח (להלן: " הקבלן" או " חליל"). לגרסת הנאשם, נערך הסכם בכתב בינו לבין הקבלן אך משהעבודה לא בוצעה בשלמותה והקבלן נעלם, שילם בגין העבודה 1,000 ש"ח בלבד.

5.         לטענת המאשימה, משהודה הנאשם בהיות הנכס בבעלותו, בקיומה של הביקורת ובהימצאות העובדים הזרים במקום, משלא הצליח הנאשם להוכיח את קיומו של קבלן משנה עימו התקשר ומשהמשיך להעסיק את העובדים כאשר ידע שאין בידיהם היתר לעבוד, הרימה המאשימה את הנטל להוכיח הן את היסוד העובדתי הן את היסוד הנפשי לביצוען של העבירות נשוא כתב האישום.

6.         לעמדת הנאשם, משמסר את ביצוע העבודה לחליל, קבלן ישראלי עצמאי תושב הישוב רהט ועובדיו הם אלה שביצעו את העבודה, אין לראותו כמי שעבר על החוק וככל שנעברה עבירה הרי שזו בוצעה על ידי חליל ולא על ידי הנאשם. עוד הוא טוען כי משמסר למפקחי המאשימה כי העובדים במקום הינם עובדי חליל היה עליה לברר ולאתר אותו בהתאם לנתונים שמסר בידיה ומשלא עשתה כן יש לראותה כמי שלא הרימה את נטל השכנוע המוטל עליה לפי דין.

טענה נוספת בפי הנאשם נוגעת לעובדה כי הוטל עליו קנס מנהלי נוסף בגין אותו מעשה ממש וזאת ביום 29.9.03 (להלן - " הביקורת הראשונה") ולבקשתו לאחר שפרס בפני התובע המוסמך את ההסכם ואת יתר העובדות, נעתר התובע המוסמך לבקשה וביטל את הקנס. לדבריו, יש לגזור גזרה שווה מאותה החלטה של התובע המוסמך מטעם התמ"ת.

הנאשם טוען כטענות חילופיות כי יש לזכותו מטעמים של הגנה מן הצדק (סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982 (להלן: "החסד"פ"); מאזן ההסתברות וחזקת החפות (סעיף 34 (ב) לחוק העונשין); ובגין שיהוי.

הראיות

7.         מטעם המאשימה העידו מפקחי המאשימה מר רועי ביטון ומר אבי ישראלי. וכן הוגשו חוזה (ת/1), תיאור מקרה מיום 10.11.03 (ת/2), מכתבי הנאשם למשרד התמ"ת (ת/3), חקירת הנאשם מיום 10.11.03 (ת/4), תעודת עובד ציבור ביחס ליום 10.11.03 (ת/5), תמונת הבית (ת/6), בקשה להישפט על נספחיה (ת/7), תיאור מקרה מיום 29.9.03 (ת/8), חקירת הנאשם מיום 29.9.03 (ת/9), רשימת עובדים מיום 10.11.03 (ת/10) וחקירת נאשם מיום 9.11.05 (ת/11).

מטעם הנאשם העיד הנאשם עצמו והוגשו חקירת העובד (נ/1) ותשובת התובע המוסמך לבקשה לביטול הקנס המנהלי (נ/2).

הכרעה

8.         הוראות סעיף 2(א)(1) ו - 2(א)(2) לחוק עובדים זרים קובעות -

"(א) מעביד שעשה אחד מאלה-

(1) העביד עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו;